מועצת הכנסיות העולמית (WCC) מודאגת עמוקות מההתקפות הישראליות המתמשכות והנרחבות על אוכלוסיות ותשתיות אזרחיות ברצועת עזה הכבושה, בגדה המערבית ובלבנון, הגולשות אל סוריה השכנה ומחוצה לה.

שיעור ההתקפות הצבאיות האכזריות הללו מחריד. ההתקפות הובילו לאובדן חיים קטסטרופלי, עם יותר מחמישים אלף אזרחים שנהרגו – כולל ילדים, עובדים הומניטריים, צוותים רפואיים ועיתונאים – ועשרות אלפים אשר נפצעו קשה ונשארו עם טראומה. אנו צופים בצער עמוק בהתקפות המתמשכות על בתי חולים, מרפאות ואמבולנסים ברצועת עזה ובלבנון, שהרסו את שירותי הבריאות החיוניים. הרס מכוון של מתקנים רפואיים, מניעת גישה הומניטרית וחסימת הסיוע מפרים הן את החוק הבינלאומי והן את קדושת החיים.

בצפון רצועת עזה הנמצא במצור, לכודים 400,000 בני אדם על פי ההערכות, שמהם נמנעת גישה לצרכים בסיסיים כמו מזון, מים, דלק וטיפול רפואי, דבר המנוגד לחוק ההומניטארי הבינלאומי ולכבוד האדם. חומרת חוסר הביטחון התזונתי החריף בעזה החמירה מאוד מאז תחילת חודש אוקטובר, אז החלה ישראל להגביל יותר ויותר את זרימת אספקת המזון ההומניטרית והמסחרית לצפון הרצועה ואת זרימת אספקת המזון המסחרית לדרומה. באזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בצפון רצועת עזה, המצור גרם לעצירה כמעט מוחלטת של זרמי אספקת המזון מאז ה-1 באוקטובר 2024. בחלק גדול מצפון רצועת עזה, הרעב הופיע והוא מעורר אימה.

דיווחים של קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF) מאשרים כי אינספור ילדים נושאים את הצלקות הפיזיות והרגשיות של הסכסוך, רבים מהם הושחתו על ידי נשקי נפץ, בעוד שלמעלה ממיליון ילדים עומדים בפני סכנת רעב.

על רקע ההסלמה באלימות בישראל ורצועת בעזה, התקפות הרקטות הקשות של חיזבאללה הביאו לפינוי של מספר רב של ישראלים מבתיהם בצפון ישראל. מאז חודש ספטמבר 2024, פגיעות טילים ישראליות בלבנון הרגו למעלה מ-3,000 בני אדם, פצעו יותר מ-13,000, עקרו מעל 1.2 מיליון מבתיהם, והרסו תשתיות קריטיות ואת הכלכלה השברירית של המדינה. יותר משלושים כפרים שלמים ואלפי בתים נהרסו.

ההתרחבות האזורית הרחבה יותר של הסכסוכים הללו לתוך סוריה מערערת עוד יותר את היציבות באזור, עם התקפות אוויריות מתמשכות של ישראל נגד תשתיות ואזורים אזרחיים בסוריה, כולל בעיר דמשק. אלימות מתמשכת זו הובילה לאבדות אזרחיות טרגיות ולנזק לאתרים תרבותיים וכלכליים מרכזיים, כולל אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בלבנון ובסוריה. ההשפעה האזורית של פעולות אלה ממשיכה לעורר חוסר יציבות, ומהווה איום חמור על הסיכויים לשלום בר קיימה.

חוקים חדשים שאומצו לאחרונה על ידי הפרלמנט הישראלי מבקשים לאסור את פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) הן בשטחים הפלסטיניים הכבושים והן בישראל, ובמקביל למנוע מגורמים ישראלים לשתף פעולה עם הסוכנות. דבר זה יגביר עוד יותר את הפגיעות של אינספור ילדים ומשפחות התלויים בתמיכה ההומניטרית החיונית שאונר"א מספקת. מעבר למתן מענה לצרכים הומניטריים מיידיים, אונר"א היא הספקית העיקרית של שירותים חברתיים, כגון חינוך לילדי רצועת עזה. יתרה מכך, אונר"א עומדת כאות למחויבות של הקהילה הבינלאומית לזכות השיבה ולחתירה לפתרון צודק של סוגיית הפליטים הפלסטינים.

ועדת החקירה של האו"ם[1] הגיעה לאחרונה למסקנה כי היבטים של פעולות חמאס וישראל כאחד מהווים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. מלחמה זו והשלכותיה הטרגיות מדגישות את הצורך באחריות והתערבות מיידית של הקהילה הבינלאומית כדי להגן על קדושת חיי האדם ולקיים את החוק הבינלאומי. קיימת חשיבות מכרעת לשבור את מעגל האלימות ולטפל בסוגיות הבסיסיות – כמו דיכוי פוליטי, כיבוש ישראלי ממושך, דחיקה כלכלית לשוליים והיעדר דין וחשבון – המייצרות תחושות של כעס, תסכול וניכור בקרב אוכלוסיות האזור. תלונות שלא טופלו יוצרות קרקע פורייה לכל מיני הקיצוניות, לרבות קיצוניות דתית.

הסבל של האזור אינו רק משבר אזורי אלא אתגר מוסרי ופוליטי כלל עולמי. יישום סלקטיבי של המשפט הבינלאומי, המושפע לרוב מאינטרסים פוליטיים, שוחק את האמון בממשל הבינלאומי ומערער את המאמצים להשגת שלום. כולנו נקראים להתמקד בערכים המשותפים הקושרים את האנושות שלנו. רק באמצעות מחויבות קולקטיבית לצדק, דין וחשבון ושלום, ולכיבוד המסגרות המשפטיות הרלוונטיות שנוצרו כדי להגן על כולנו מהתעללויות של החזקים, נוכל לקוות להחזיר את הביטחון, הכבוד והצדק לכל באזור, וברחבי העולם.

האשמות מתקבלות על הדעת על רצח עם ברצועת עזה, פשעי מלחמה והפרות חוק ועקרונות הומניטריים בינלאומיים בסיסיים – כגון גם רצח סכולסטי ורצח אקולוגי – דורשים תשומת לב גלובלית דחופה ואחריות. בכל הנוגע לנושא הסיוע ההומניטרי, מאחר שגבולות רצועת עזה נשלטים על ידי צבא ההגנה לישראל, מחובתה של מדינת ישראל להבטיח מזון ומוצרים רפואיים הדרושים לאוכלוסייה הפלסטינית בשטח. 

הרשויות המשפטיות הבינלאומיות הרלוונטיות לשיפוט בנושאים אלו – בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) –עוסקות כיום בהליכים מקדימים (לרבות צווי המעצר שהוצאו על ידי ה-ICC) טרם קביעתם הסופית.

בפגישה בתאריכים ה-21-26 בנובמבר 2024 בקפריסין, בסמיכות לאזור המושפע ובמודעות עמוקה למציאות החמורה הזו, הוועדה המנהלת של מועצת הכנסיות העולמית מפרסמת את הקריאות הבאות:

  1. הפסקת אש וגישה הומניטרית

אנו קוראים להפסקת אש מיידית ברחבי רצועת עזה, לבנון והאזור הרחב יותר כדי למנוע אובדן חיים ופרנסה נוספים, ולהחזיר את הציות לחוק הבינלאומי. מתוך הכרה נוספת במחויבויות הרלוונטיות על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אנו דורשים את ביטול המכשולים לגישה הומניטרית וקוראים להקל ללא תנאי על סיוע הומניטרי לאלו הלכודים באזורי סכסוך, ברצועת עזה, בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כמו גם בלבנון, סוריהואזורים אחרים המושפעים מן הסכסוך.

  1. אמברגו על נשק וריבונות

אנו קוראים להטיל אמברגו בנוגע לנשק על ישראל ולמנוע העברת נשק לקבוצות חמושות כמו חמאס וחיזבאללה שפעולותיהן מעידות על הפרות חמורות של החוק הבינלאומי, על מנת למנוע את ההסלמה הנוספת של האלימות ולהגן על אזרחים. אנו גם קוראים לכבד את השלמות הטריטוריאלית של כל המדינות באזור, שישראל מפרה את ריבונותן ללא עונש.

  1. מדינה פלסטינית ריבונית

אנו מאשרים את הצורך הדחוף במדינה פלסטינית ריבונית המבוססת על גבולות 1967, תוך הכרה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית כפי שהיא מעוגנת בחוק הבינלאומי. זהו דבר חיוני שהם ייהנו מאותן זכויות יסוד בהקשר זה, כפי שאלו קיימות עבור אחרים. אנו תומכים בתפילה בכל המאמצים להביא לפתרון צודק ובר קיימה המבטיח מדינה פלסטינית עצמאית ומעשית.

  1. שלטון החוק ותפקיד האומות המאוחדות

אנו חוזרים על אמונתה של מועצת הכנסיות העולמית כי כיבוד העקרונות הרלוונטיים של המשפט הבינלאומי ההומניטרי וזכויות האדם הוא בסיס חיוני להשגת שלום בר קיימה באזור. אנו מברכים על ההתגייסות של הרשויות המשפטיות הרלוונטיות כמו בית הדין הבינלאומי לצדק ובין הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע למצב זה, ואנו קוראים לתת דין וחשבון מלא על כל ההפרות שבוצעו. צדק, המושרש בשוויון זכויות אדם – לרבות הזכות להגדרה עצמית – הוא לא רק צו מוסרי אלא תנאי מוקדם ליציבות באזור. אנו מאשרים מחדש את תמיכתה שלה-WCC בתפקיד האו"ם, במיוחד אונר"א, במתן סיוע הומניטרי חיוני ותמיכה לאוכלוסיות המאוימות על ידי סכסוך זה, תוך מילוי האחריות שישראל ככוח הכובש נושאת, אך מסרבת למלא.

  1. סולידריות עם כנסיות וקהילות במזרח התיכון

אנו תומכים בצורה איתנה בכנסיות במזרח התיכון, במיוחד בלבנון, סוריה, עיראק ופלסטין/ישראל, שם כל הקהילות מתמודדות עם איומים מיידיים על החיים והפרנסה. בנוסף, קהילות נוצריות מתמודדות עם אתגרים רחבים יותר, כולל החרמת נכסי כנסייה, מספרים הולכים ופוחתים ושחיקה תרבותית. אנו קוראים לכנסיות ברחבי העולם לספק תמיכה מעשית, משאבים והסברה כדי להגן על עתידן של הקהילות הללו, תוך כבוד לקריאת הבשורה לעמוד לצד הנזקקים.

  1. הצדקה דתית

אנו דוחים מכל וכל כל פרשנות של דת המצדיקה כיבוש, אלימות או דה-הומניזציה של אחרים, וקוראים שוב לכנסיות החברות ללמוד ולהרהר בהשלכות של מה שמכונה 'ציונות נוצרית' בהקשר זה. עיוותים כאלו באמונה, המופעלים כדי לתת לגיטימציה לשאיפות פוליטיות, מייצגים בגידה באמת הדתית. ה-WCC קוראת לכל קהילות הדת לעמוד מאוחדים נגד נשק הדת, ולהתחייב לקדם גישות לא אלימות ליישוב סכסוכים.

  1. מחויבות לשלום וצדק

בתור אחווה עולמית של כנסיות, אנחנו נשארים מחויבים לתמוך בצדק, בשלום ובהגנה על חיי אדם ועל כל בריאת האל. אנו קוראים לקהילה העולמית לפעול ביושרה, באומץ ובחמלה. כדברי ישעיהו, "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה" (ישעיהו א' יז)יהי רצון שהעקרונות הללו יובילו את החתירה הקולקטיבית שלנו לשלום צודק ובר קיימה לכל תושבי המזרח התיכון.


 


[1] כותרת מלאה: ועדת חקירה בינלאומית עצמאית על השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים וישראל