Video feature
ניקולה הריסון, יועצת בוועדת האו"ם לזכויות אדם, פתחה את הסדנה המקוונת בהדגשה חוזרת של חשיבותה של נוכחות מגוננת – אותה נוכחות שמספקים מלווים אקומניים.
"קהילות מבקשות מדי יום להגביר את הנוכחות המגוננת, וכרגע קיבולת המחלקות שיש לנו אינה עונה בשום צורה על הצורך בשטח. אנחנו צריכים את הזריזות המספיקה כדי לתמוך בקהילות אלה", היא אמרה, ותיארה כיצד מלווים משפיעים בסופו של דבר על מה שכל העולם רואה ושומע על החיים בפלסטין ובישראל.
"המלווים נמצאים שם כדי לומר: אני רואה את הסיפור שלכם. אני רואה את הפחד שלכם. אני מרגיש את הכאב שלכם. אני אספר את הסיפור שלכם", אמרה הריסון.
אנטון גודמן, מנהל Partnerships, רבנים למען זכויות אדם, תיאר את השותפות ההדוקה בין תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל לבין רבנים למען זכויות אדם.
"שני הארגונים מגיעים לכך מתוך תחושה שזוהי עבודה קדושה שצריך לעשות בזמן הזה – וזה נכון גם כאשר זה מגיע למסורות שלנו", הוא אמר, והוסיף כי עבודה זו, והקריאה לצדק, נמשכות זמן רב. "אף אחת מהן אינה מהווה חלק מקריאות בעת האחרונה, אתם יודעים."
אבל אנחנו בהחלט חיים בתקופה שבה הקריאות הללו דחופות יותר ויותר, הוסיף גודמן. "אנו רואים הפרות חסרות תקדים של זכויות אדם", הוא אמר. "הדבר מדאיג מאוד כי אנו רואים אנשים אשר נעקרים."
הסבל אינו לשווא
הפעיל הפלסטיני אבו הישאם אמר כי למרות שנוכחותם של מלווים אקומניים אינה הפתרון היחיד למצב בפלסטין ובישראל, המלווים בהחלט נותנים לאנשים את התחושה שסבלם אינו לשווא.
התפקיד שממלאים המלווים האקומניים כשהם חוזרים לארצות מולדתם חיוני למטרה הפלסטינית, משום שהם נושאים את קולם של אנשים מדוכאים אל שאר העולם.
"דבר זה הוא משהו שיש להעריץ והוא משהו שיש לכבד", אמר הישאם. "אבל יש צורך ביותר נוכחות מגוננת."
הישאם שיתף את סיפורו של אדם שנורה ברגלו על ידי מתנחל, ולאחר מכן הועבר לבית חולים ישראלי. "שם, הוא טופל לא כפצוע אלא כחשוד שתקף את המתנחל – ולכן הוא נקשר למיטה בזמן שניתחו את רגלו והסירו אותה", אמר הישאם.
שני מלווים אקומניים שלאחרונה מילאו את תפקידם – אידה ווין וקנוט אוסטבי – שיתפו את מה שראו ושמעו בשטח.
"מהאנשים שם, באמת התרגשתי כאשר קיבלו את פנינו בצורה כה אדיבה", אמרה ווין. "אנחנו צריכים להיראות ולהישמע כבני אדם כדי לשגשג."
היא הוסיפה כי היא מזועזעת מכמות האכזריות והאלימות שהמלווים ראו מדי יום, החל מעבירות גדולות כמו התקפות על מחנות פליטים, ועד למה שנקרא מקרים קטנים יותר – כאשר ילדים צריכים לראות חיילים כל יום כאשר הם מגיעים לבית הספר.
"המצב נורא – ואנחנו צריכים לקבל יותר מימון כדי לעזור לאנשים שם, כי אנשים באמת צריכים את העזרה הזו", אמרה ווין.
אוסטבי תיאר כיצד המלווים יכלו לראות בבירור שהסיפוח עדיין נמשך. "ההיבט יוצא הדופן באמת היה שכל הדברים היו מתואמים היטב ומתוכננים כל כך טוב", הוא אמר, ותיאר מתקפה על חקלאי בדואי באמצע הלילה.
חדשות כואבות
הסדנה המקוונת התקיימה ביום בו התפרסמו חדשות על התקפות אלימות בעזה, כולל על בית החולים אל-אהלי, שם נהרגו חמישה בני אדם.
איסכנדר מג'לטון, הרכז המקומי של תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל, אמר שהחדשות האחרונות מוסיפות לכאב הסיפוח והכיבוש. הוא שיתף את המילים שקיבל זה עתה מאדם בעזה: "אנחנו גוועים ברעב. אנחנו צריכים אוכל. אנשים מתים כי אין אוכל ואין מים."
הסדנה המקוונת הייתה חלק מהקמפיין "עצרו את הסיפוח, סגרו את הכיבוש" של מועצת הכנסיות העולמית, שמטרתו להעלות את המודעות למציאות חיי היומיום תחת כיבוש ולהפרות הקשורות של המשפט הבינלאומי, כולל עקירה בכפייה, סיפוח דה-פקטו ואפליה.
קמפיין: עצרו את הסיפוח – סגרו את הכיבוש
קראו, הורידו ושתפו: קולות מהשטח – מציאות חיה בשטח
דף עובדות: מכיבוש לסיפוח – הגדה המערבית כולל מזרח ירושלים
דף עובדות: חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק
