מנהלת בית חולים בעזה: "באמונה שלנו נאמר, תמיד אחרי שחור הליל יעלה שחר חדש"

בית החולים הערבי אל־אהלי (אהלי) הוא היחיד מבין בתי החולים בהנהלה נוצרית שנותר בעזה. במה שנשאר ממבנה בית החולים ובעוד כמה חללים שהוכשרו לכך במבנים באזור, מטופלים כיום כ-20 אלף מאושפזים בחודש.

"נכון לעכשיו, בעקבות ההסלמה באלימות ומספר הנפגעים הגדול, הפכנו לבית החולים העיקרי לטיפול בטראומה," אמרה טרזי.

ב-13 באפריל – יום ראשון של הדקלים – בשעה 1:30 לפנות בוקר (שעון מקומי), צוות בית החולים קיבל אזהרה שעליהם להתפנות, 20 דקות לפני הפצצה. המעבדה, המחלקה לרפואה דחופה, בית המרקחת ומרפאת החוץ ספגו נזקים ניכרים.

"נאלצנו לפנות את החולים, ולמרבה הצער אחד הילדים שסבל מפגיעה מוחית נפטר כי נאלצנו להעביר אותו ממקומו למרות שהיה מחובר לחמצן," אמרה טרזי. "הייתה לזה השפעה קשה מאוד עלינו."

וזו לא הייתה הפעם הראשונה, הוסיפה טרזי.

שליחות מקודשת

"השליחות של בית החולים היא לעזור לכל אדם," היא אמרה. "אנחנו לא מבחינים בין אמונות, מגדרים או השתייכויות פוליטית. המטרה שלנו היא הצלת חיים."

למרות נזקי ההפצצה האחרונה, צוות בית החולים מחויב לעבודתו, וממשיך להפעיל את היחידה לטיפול נמרץ, את מיטות האשפוז ואת חדרי הניתוח.

"כל המאושפזים בבית החולים סובלים מהמחסור בתרופות, אספקה רפואית, ציוד ומזון. עוד לפני ההתמודדות הנוכחית כבר היינו במחסור גדול בגלל עצירת הכנסת הסיוע," אמרה טרזי.

ועם זאת, היא והצוות שלה לא מאבדים תקווה. "אנחנו מקווים שבקרוב ייחתם הסכם שיאפשר הכנסת אספקה רפואית ומזון לעזה כדי שיהיו בהישג יד," אמרה. "הסגל שלי עובד במצב שהוא באמת מפחיד מאוד כי אין לדעת מה יקרה שם בדקה הקרובה."

אנחנו מאוחדים עם ישוע

כעת, עם 110 אנשי צוות ומתנדבים, לדברי טרזי, המצב שונה לחלוטין מכל מה שהיא אי פעם חוותה – והיא הייתה עדה להתנגשויות רבות.

"אנשים מחפשים מקלט ומחסה אבל אין מקום בטוח בעזה," אמרה. "ההפצצה האחרונה ממחישה את זה."

אפילו הכנסיות חשופות להפצצות, היא הוסיפה. "אי אפשר להשוות את מה שמתרחש עכשיו בעזה לכל מלחמה אחרת."

טרזי, ילידת עזה ובת למשפחה יוונית-אורתודוקסית, עדיין מאמינה בתוקף שכולנו מאוחדים עם ישוע המשיח.

"בית החולים שלי היה נווה מדבר של אהבה וצמחיה ירוקה," אמרה. "לצערי הוא הפך לאתר של קברים."

היא פשוט מבקשת לשים קץ למלחמה. "למען הפלסטינים, למען אחינו ואחיותינו בישראל," אמרה. "אחרי הכל, אנחנו ילדי האלוהים בין אם אנחנו יהודים, נוצרים או מוסלמים – והדבר החשוב ביותר הוא שכולנו נחיה בשלום ובכבוד."

במהלך השבוע הקדוש, היא רואה שעזה נושאת צלב כבד מאוד. "אבל אנחנו מלאים בתקווה שישנם, בישוע, דרך או נס שישימו קץ לסבל הזה," אמרה. "החזון שלנו בעזה הוא לשמר אותה כעדה נאמנה לנוכחות הנוצרית שלנו ולהמשיך לרפא את הפצעים, לייבש את כל הדמעות ולהחזיר את החיוכים לילדים."

עוד צפוי לבוא מחר אחר, היא עומדת על דעתה. "וזה מה שהאמונה הנוצרית שלנו אומרת לנו: "תמיד אחרי שחור הליל יעלה שחר חדש," אמרה טרזי. "ביכולתנו לדבוק במשימות שלנו של ריפוי, של פיוס, ובשליחות השלום שלנו."

טרזי מבקשת מכל בני האדם להתפלל לשלום. "התפללו לשלום בעזה ובעולם כולו, והתפללו גם עבור מי שאיבדו את יקיריהם בשני הצדדים," אמרה. "והתפללו שאלוהים יעניק לנו את העוז להוסיף ולשאת את השליחות הזו בעזה."

המחלקה לשירותים לפליטים פלסטינים של מועצת הכנסיות במזרח התיכון