בזמן שבית לחם מתכוננת לחג המולד, "הקהילה היא העיקר"

מאת Albin Hillert

אבל עד כמה שעונת חג המולד היא לבבית וחגיגית, המציאות של אנשים בפלסטין כיום נותרה כזו של חיים תחת כיבוש.

"כפלסטינים, יש לנו היסטוריה, תרבות ומורשת עשירות להפליא", אומר סאלם אנפוס שמתגורר עם משפחתו – אשתו לובנה ושלוש בנותיהם – בבית סאחור שבמחוז בית לחם בפלסטין.

"אבל למרות כל השמחות שטמונות במורשת זו, אנחנו חיים תחת כיבוש, וזה בהכרח משפיע גם על הזהות שלנו כפלסטינים," הוא אומר.

לשמוח בחג המולד כמשפחה

סאלם ואשתו לובנה שמחים בהתקרב חג המולד, ועבור המשפחה והקהילה בבית לחם וסביבתה, זוהי נקודת השיא של כל שנה.

"כהורים עם ילדים, אנו נרגשים כאשר חג המולד מגיע. יש מוזיקה בכל מקום, שווקים, פסטיבלים, כל רחוב סטאר הופך לשוק חג מולד, ואנו הולכים לכל האירועים האלה," אומר סאלים. "ועבור הבנות, כאשר אנו מעמידים את עץ חג המולד במקומו והן עוזרות לנו לקשט אותו, כשהן רואות את הקופסאות מתחתיו, זה הכל קצת מטורף."

הבת הבכורה במשפחה, סיליה בת השמונה, היא כבר קצת ותיקת חג מולד. בגיל שלוש היא כיכבה בסרטון משפחתי שבו דקלמה חלקים מסיפור חג המולד בחלקים שונים של בית לחם, ובכל שנה היא לוקחת על עצמה את המשימה לכתוב מכתב לסנטה כדי להכריז על רשימת המשאלות שלה לחג המולד. השנה, שולחן איפור נמצא בראש הרשימה.

אימה של סיליה, לובנה, מהרהרת על הדרך שבה זיכרונות חג המולד מלווים אותך כמשפחה. "אתה יודע, רק לראות את העיניים של הבנות שלנו כשהן מתעוררות בבוקר חג מולד וחושבות שסנטה ביקר במהלך הלילה," היא אומרת בחיוך.

אבל סאלם ולובנה מדברים גם על קהילה גדולה יותר בבית לחם שמתאחדת כדי לחגוג את חג המולד, איך בתחילת דצמבר כל כיכר מאנגר מתמלאת עד אפס מקום בפלסטינים בהדלקת הכוכב בראש עץ חג המולד מחוץ לכנסיית המולד, וגם איך הפלסטינים שמחים יחד על המסורות השונות.

"בבית לחם אנחנו חוגגים את חג המולד לא פעם אחת, אלא שלוש פעמים," מסבירים בני הזוג: בדצמבר לפי מסורות המערב ופעמיים בינואר לפי המסורות האורתודוקסיות השונות.

"בתרבות שלנו, הקהילה היא העיקר," מצהיר סאלם.

הטעם המר של הכיבוש הצבאי

יחד עם זאת, ההשפעות של הכיבוש הצבאי המתמשך בגדה המערבית אינן נעלמות מעיניהם אפילו בחג המולד.

בית לחם היא עיר שמופרדת מירושלים הסמוכה בחומת בטון שמתנשאת לגובה של 8-9 מטרים, מפלסת את דרכה על הקרקע ומונעת גישה מכל מי שאינו מצויד אישור ספציפי לחצות.

בעבר, חג המולד עצמו עוד אפשר לפלסטינים לקבל אישורי "עונת חגים" כדי לבקר בירושלים כחלק מהחגיגות שלהם, אומר סאלם, אך הדבר לא קרה מאז הגעתה של הקורונה בתחילת 2020.

מעט בהמשך הדרך, מחנה הפליטים עאידה – שהוקם בשנת 1950 כדי לאכלס פליטים פלסטינים – משמש כתזכורת נוספת לסכסוך שאחרי עשרות על גבי עשרות שנים נותר בלתי פתור.

והמציאות היא שלחיים תחת כיבוש יש השלכות על ההכנות לחג המולד גם עבור נוצרים פלסטינים.

"אנחנו אוהבים מאוד לחגוג את חג המולד," אומר סאלם, "אבל בעבר, אם התרחש מה שנקרא אירוע פוליטי גדול בסביבות חג המולד או כל חג אחר, אנחנו יודעים שכפלסטינים עלינו להתאחד כדי לנקוט עמדה, ופירוש הדבר היה שהחגיגות בפלסטין בוטלו או נדחו. איך נוכל לחגוג כשאנו יודעים שאנשים אחרים באותה מדינה סובלים?"

"אז גם כשאנו עושים הכנות לחג המולד, איננו יודעים אם נוכל לחגוג באמת," הוא מסכם.